דרך משל ודמיון

דֶרֶך מָשָל וְדִמְיוֹן

בעל הסולם, ספר 'תלמוד עשר הספירות' חלק ד', פרק א', אות ב', "אור פנימי"

לֹא יִתָכֵן כְּלָל

לְרַמֵז עַל הַמְצִיאוּת שֶל

הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים

בְּעֶזְרַת הָעֲנָפִים הַגַשְמִיִם,

שֶהֲרֵי אֵין לַעֲנָפִים הָאֵלוּ

יַחַס יָשָר לָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים

אֲשֶר יִהְיוּ מוּכְשָרִים

לְבָאֵר הַמוּשָׂגִים שֶלָהֶם.

וּמַה שֶמְדוּבָּר בָּהֶם

הוּא בְּדֶרֶך מָשָל וְדִמְיוֹן,

וְאֵינוֹ אֶלָא כְּדֵי

לְשַכֵּך הָאוֹזֵן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה גיבורי הלב, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.