תגית: אגרות

– שַׂק דִינָרִים לְנַעַר קָטָן  כתבי בעל הסולם, חלק 'אגרות', אגרת נ"ד, עמוד 755 נַעַר קָטָן הַנוֹתֵן שְתֵי יָדָיו בְּשַׂק מָלֵא דִינָרִים, –  מְפַזֵז וּמְכַרְכֵּר, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַעֲשׂוֹת בַּדִינָרִים הַלָלוּ, –  כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּצוּרַת הַזוּזִים, וּבְטוּב מִקָח וּמִמְכָּר. … להמשיך לקרוא ←

מִין יָתוּש קָטָן כתבי רב"ש כרך ב', חלק 'אגרות', אגרת ח' בְּעֵת שֶהָאָדָם רוֹצֶה לִרְכּוֹש מְעַט כָּבוֹד הַיְינוּ שֶיִהְיֶה מְכוּבָּד בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת, – אֲזַי מַדְרֵגָה רִאשוֹנָה שֶלוֹ הִיא הַבְּגָדִים שֶלוֹ, שֶיִתְלַבֵּש בְּמַלְבּוּשֵי כָּבוֹד. – אֲזַי הַסֵדֶר הוּא, שֶמוּכְרָח לָתֵת סְכוּם … להמשיך לקרוא ←

אֲגוּדָה אַחַת כתבי רב"ש כרך ב', חלק 'אגרות', אגרת ל"ד, עמוד 1486 אִם נוֹטֵל אָדָם אֲגוּדָה שֶל קָנִים, – שֶמָא יָכוֹל לְשַבְּרָם בְּבַת אַחַת? – – וְאִילוּ נוֹטְלָן אַחַת אַחַת אֲפִילוּ תִינוֹק מְשַבְּרָם. – –

הַחִיטָה הַקַש וְהַתֶבֶן כתבי רב"ש כרך ב', חלק 'אגרות', אגרת ח' א – הַקַש וְהַתֶבֶן וְהַחִיטָה מִדַיְינִים זֶה עִם זֶה בִּשְבִיל מִי נִזְרַע הַשָׂדֶה. – וְטַעֲנָתָם שֶל הַקַש וְהַתֶבֶן נִרְאֵית כּל כָּך צוֹדֶקֶת עַד כְּדֵי כָּך שֶאִי אֶפְשָר לְשַכְנֵעַ אוֹתָם … להמשיך לקרוא ←

הַצְלָחָה גְדוֹלָה כתבי בעל הסולם, חלק 'אגרות', אגרת נ"ו, עמ' 761 עִנְיָן הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל הַמִתְגַלֶה בְּלֵב הָאָדָם בִּשְעַת תְפִילָתוֹ, – הִיא הַיוֹתֵר נֶאֱמָנָה וְיוֹתֵר מוּצְלַחַת וּמַגִיעָה לְמַטְרָתָה מִכּל הָעִנְיָינִים שֶבַּמְצִיאוּת. –

הַכָּרַת טוֹבָה כתבי רב"ש כרך ב', חלק 'אגרות', אגרת מ' מַתָנָה נוֹתְנִים רַק לְמִי שֶיוֹדְעִים וּמַכִּירִים שֶהוּא אוֹהָבוֹ, – נִמְצָא שֶכַּוָונַת הַמַתָנָה הִיא כְּמוֹ הַכָּרַת טוֹבָה עַל הָאַהֲבָה שֶחֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ. – – אֲבָל אִם נוֹתְנִים מַתָנָה לְ"אִיש זָר", הַיְינוּ, … להמשיך לקרוא ←

מָתוֹק לַחֲבֵרוֹ כתבי רב"ש כרך ב', חלק 'אגרות', אגרת מ' מַתָנָה נִבְחֶנֶת בַּזֶה שֶיוֹדֵעַ שֶחֲבֵרוֹ יֵהָנֶה מִזֶה, בֵּין בְּדִיבּוּר בֵּין בְּמַחְשָבָה וּבֵין בְּמַעֲשֶׂה. – אֶלָא הֱיוֹת וְכל מַתָנָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּהִתְגַלוּת כְּדֵי שֶחֲבֵרוֹ יֵדַע מִזֶה, וּבְחִינַת מַחְשָבָה אֵין חֲבֵרוֹ יוֹדֵעַ … להמשיך לקרוא ←

תְנָאי הָעַרְבוּת כתבי רב"ש ברך ב', חלק 'אגרות', אגרת מ' הָאָדָם יָכוֹל לָתֵת יְגִיעָה רַק בְּמָקוֹם שֶמַרְגִיש תַעֲנוּג, – וְכֵיוָן שֶמַתְחִיל לְהַרְגִיש תַעֲנוּג בַּזֶה שֶדוֹאֵג עֲבוּר חֲבֵרוֹ, – מִמֵילָא אֵין לוֹ מָקוֹם לַחְשוֹב עֲבוּר פְּרָטִיוּתוֹ. –

– עֲרֵבִים זֶה לַזֶה כתבי רב"ש, חלק 'אגרות', אגרת מ' בַּרֶגַע שֶמְגַלֶה שֶחֲבֵרוֹ דוֹאֵג עֲבוּרוֹ זֶה מְעוֹרֵר בּוֹ שִׂמְחָה שֶאֵין לְשַעֲרָה, – וּכְבָר אֵינוֹ יָכוֹל לִדְאוֹג עֲבוּר עַצְמוֹ. – –

אֲנִי וַחֲבֵרַי כתבי רב"ש כרך ב', חלק 'אגרות', אגרת ח' כְּשֶמַתְחִילִים לִזְרוֹחַ בִּי נִיצוֹצֵי אַהֲבָה, הַלֵב מַתְחִיל לְהִתְגַעְגֵעַ וּלְהִתְאַחֵד בַּחֲבֵרַי, – וְנִדְמֶה לִי שֶעֵינַי רוֹאוֹת אֶת חֲבֵרַי וּכְמוֹ כֵן אוֹזְנַי שוֹמְעוֹת אֶת קוֹלָם פִּי מְדַבֵּר אִתָם, – – הַיָדַיִים מְחַבְּקוֹת … להמשיך לקרוא ←