אוֹת ח
–
חִיבּוּר
–
רַק לְשֵם הַחִיבּוּר רוֹצִים אֶת הָאוֹר
–
רַק עַל יְדֵי מַנְגְּנוֹן הַחִיבּוּר יַחַד אֶפְשָר לְהִיפָּתַח לְכוֹחַ הַסֵּפֶר.
לְהִיכַּנֵס לְקֶרֶן הָאוֹר הַדַּק שֶמַּגִּיעַ לְהַחְזִיק וּלְקַיֵים אֶת הַחִיבּוּר הַזֶה בֵּין כּל הַחֲלָקִים,
שֶהֵם בְּעֶצֶם שֶלִּי אֲבָל בֵּינְתַּיִים נִרְאִים לִי לא שֶלִּי.
–
אֵין בַּשֵּמוֹת שֶל הַשְּבָטִים הָאוֹתִיוֹת ח' ט', לְהוֹרוֹת שֶהֵם גְּבוֹהִים וְנִפְרָשִׂים מִבְּחִינַת הַח' שֶהִיא שוֹרֶש כּוֹחַ הַלְּעוּמַת. כִּי אֵלּוּ ב' צִינוֹרוֹת זֶה לְעוּמַת זֶה, קְרוֹבִים זֶה לְזֶה, וְאֵין בֵּינֵיהֶם אֶלָּא כִּקְלִיפַּת הַשּוּם. וּבְהִתְגַּבֵּר הַצִינוֹר הַשְׂמָאלִי שֶהוּא ח' עַל ט' נַעֲשָׂה חֵטְא. וּבְהִתְגַּבֵּר הַצִינוֹר הַיְּמָנִי שֶהוּא ט', אָז נַעֲשָׂה טוֹב.
(ספר הזוהר)
–
–