אור שמש

כתבי רב"ש כרך א', מאמרי 'שלבי הסולם', מאמר: "ענין ענף ושורש", עמ' 68

כְּשֶהַשֶמֶש זוֹרַחַת,

אֵין הָאָדָם צָרִיך

לַעֲשׂוֹת שוּם תִיקוּן,

שֶיָאִיר הַשֶמֶש.

–

רַק הָאָדָם צָרִיך לְהִיזָהֵר,

שֶלא יַעֲשֶׂה הַפְרָעוֹת,

שֶהַשֶמֶש לא תוּכַל

לָבוֹא בַּמָקוֹם שֶהוּא צָרִיך

שֶהַשֶמֶש תָבוֹא.

–

כְּדוּגְמָא,

שֶלא יִכָּנֵס לְבַיִת

שֶאֵין בּוֹ חֲלוֹנוֹת,

שֶזֶה הַמַפְרִיעַ

שֶהַשֶמֶש יָאִיר.

–

מַה שֶאֵין כֵּן בַּלַיְלָה,

שֶהוּא הַזְמַן,

שֶהוּא חוֹשֶך בַּבַּיִת,

–

–

אָז עַל יְדֵי תַיקוּנִים,

הַיְינוּ, שֶמַכְנִיסִים שָם

מְנוֹרָה אוֹ נֵר,

אָז הוּא מֵאִיר.

–

וּבְלִי תִיקוּנִים,

אֲפִילוּ שֶהוּא לא עוֹשֶׂה

שוּם הַפְרָעוֹת,

וּמִכּל מָקוֹם בְּלִי יְגִיעָה,

שֶזֶה נִקְרָא "תִיקוּנִים",

לא יָאִיר לוֹ שוּם דָבָר.

–

אֶלָא עַל הַכּל,

שֶהוּא מִסְתַכֵּל,

הוּא כְּמוֹ מִי שֶמִסְתַכֵּל

דֶרֶך מִשְקָפַיִים שֶחוֹרוֹת,

הַכּל חוֹשֶך אֶצְלוֹ.

–